- חרב
- חָרֶב, חַרְבָּאI same. Targ. Gen. 34:26. Ib. 3:24; a. fr.Sabb.123b, v. אוּשְׁכָּפָא; (Ar. scraping knife).
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
חרב
Look at other dictionaries:
חרב פיפיות — חרב חדה משני צדדיה; סכנה כפולה, הסתכנות, מכת בומרנג החוזרת אל המכה {{}} … אוצר עברית
חרב להשכיר — מי שמבצע עבודה צבאית תמורת כסף, שכיר חרב {{}} … אוצר עברית
חרב — 1 adj. הרוס, מושמד, מנותץ, מושחת, עזוב; יבש, מדברי, צחיח, מיובש, שניטלה ממנו לחות 2 v. הושמד, נהרס, הפך לעיי חורבות, הפך לשממה; יובש, נעשה מיובש, איבד לחו 3 v. להחריב, להשמיד, להרוס, לגרום חורבן, לגרום הרס, להפוך לשממה, להפוך לעיי חורבו 4 v.… … אוצר עברית
שכירי-חרב — חרב להשכיר, רוצחים להשכיר {{}} … אוצר עברית
חרב דמוקלס — משל לסכנה קרבה, איום, חשש {{}} … אוצר עברית
חרב הקיצוצים — ביטוי ציורי לעריכת קיצוצים {{}} … אוצר עברית
חרב חדה מונחת על צווארו — בסכנת חיים, חייו תלויים לו מנגד {{}} … אוצר עברית
חרב סמוראי — סכין מיוחדת החגורה למותניו של האציל הסמוראי {{}} … אוצר עברית
חרב עליו עולמו — באה עליו צרה גדולה {{}} … אוצר עברית
אבחת חרב — הקול שנשמע כאשר חרב מונפת באוויר {{}} … אוצר עברית
לפי-חרב — באבחת חרב; עד חורמה, השמדה, טבח {{}} … אוצר עברית
